<h1>ספר האסופות מכת"י הלכ' תיקון מקוה</h1>
<h2>דף ד.</h2>
ומצאתי דפסק הגאון דאע"ג דאנן האידנא בארץ טמאה ואין לנו טהרה לגמרי צריכין טבילה מכל טומאה משום דמצות עשה היא, שנ' [ויקרא ט"ו] ורחץ (את) בשרו במים חיים וטהר. ועל כן אכתוב קצת מהילכות תיקון מקוה, ודין כלי המשוקע במים או גיגית או ספינה, ודין צנור הממשיך מים לטבול בו. כלי גדול כגון גיגית המשקעת בקרקע והמשיכו אמת המים לתוכה אסור לטבול בה, דהוי מים שאובין, דשדה ותיבה אין מטבילין בהן, אלא אם כן היו נקובין כשפופרת הנוד. וספינה המשקעת במים באמצע הנהר צריכה נקב כשפופרת כשדה ותיבה, אבל אם הספינה עומדת מקצתה במים ומקצת' ביבשה אז צריך נקב כרמון לבטלה מתורת כלי.
